על פי הערכת רשות המסים בישראל, ישראלים מחזיקים כספים לא מדווחים בחשבונות בנקים בחו”ל בסכום מצטבר של לא פחות מעשרות מיליארדי דולרים. זה הרבה מאוד כספי מסים לא משולמים שנצברו לאורך שנים שבהם לא הייתה דרך לרשויות המס לעלות על הקיום של אותם כספים בחו”ל.
אלא שהיום דברים משתנים.
חתימה על אמנות מס, הצטרפות ישראל ל- OECD, היכולות המשופרות לבצע מעקב אחרי מעבר של כספים, ושינוי מהותי בגישה של מדינות לעניין ההון השחור, יצרו מצב חדש לחלוטין. ניתן לומר שזה עניין של זמן, ולא הרבה זמן, עד שכלל הכספים המוחזקים בבנקים באירופה ובאמריקה ייחשפו ויהיו גלויים לרשות המסים בישראל.
המשמעות של זה מבחינת מי שייתפס כמחזיק בכספים לא מדווחים היא מרחיקת לכת והרבה מעבר לתשלום מס וקנסות. המשמעות היא נקיטה בצעדים פליליים.
אם אתה מחזיק בחשבון בנק לא מדווח בחו”ל, הדרך להימנע מאותן סנקציות פליליות, היא לנקוט בהליך שנקרא “גילוי מרצון”.
הליך הגילוי מרצון הוא במהותו הליך של דיווח על הכספים תוך הימנעות מסנקציות. הדיווח מתבצע באופן אנונימי כך שרשויות המס לא יודעות מיהו המדווח עד להגעה להסדר. רק אז, לאחר ההגעה להסדר לגבי גובה תשלום המס ולאחר שמוסר האיום מהסנקציות הפליליות, נחשף שמו של המדווח.
חשוב לדעת שאם החלה בדיקה בעניינך לפני שפנית לרשות המסים, לא ניתן להסיר את הסנקציות הפליליות. או במילים אחרות יש חלון הזדמנויות קצר לנקיטה בהליך הגילוי מרצון.
לאחר ניסיון רב של משרדנו בהליכים מסוג זה אגדיר את שני הפרמטרים העיקריים שבהם נמדד עורך הדין המייצג בהליך הגילוי מרצון. הראשון הוא הפחתה למינימום של תשלום המס שיהיה על הלקוח לשלם תוך הסרת איום הסנקציות הפליליות. יש לספק ללקוח הערכה אמינה לגביי גובה תשלום המס הצפוי בטרם פותחים בהליך. הפרמטר המהותי השני בו לעורך הדין יש השפעה הוא קיצור משך ההליך למינימום האפשרי. גם הערכת זמן אמינה ניתן לספק ללקוח מראש.
בסיומו של ההליך ניתן כמובן להעביר את הכספים לבנקים בישראל ללא כל חשש, מה שמהווה שינוי חיובי לרבים שנמנעו מלעשות שימוש בכספים מחשש שיחשפו.