קיבלנו צ’ק. על הצ’ק, בין יתר הפרטים, נכתב התאריך שלפניו לא ניתן לפרוע את הצ’ק. השאלה היא כמה זמן אחרי אותו תאריך ניתן לפרוע את הצ’ק. התשובה שמופיעה בחוק – 7 שנים (שנתיים בצ’ק מוסב). אבל, כמה בעיות….
קודם כל בנקים לא מוכנים לקבל צ’קים אחרי למעלה מחצי שנה. וזאת, מסתבר, זכותם. אז מה עושים? דווקא יש פתרון. אם מי שחתם על הצ’ק לא מוכן לקבל אותו חזרה תמורת מזומן, ניתן לפנות ישירות להוצאה לפועל ולדרוש מהם “שישכנעו” את מי שחתום על הצ’ק לשלם תמורתו. “תביעה לביצוע שטר” זה נקרא. אבל, עוד בעיה…
כדי שהוצאה לפועל יסכימו לגבות את הצ’ק עבורנו נדרשת הודעת חילול. הודעת חילול זה למעשה החותמת שהבנק שם על צ’ק שלא נפרע. אלא שכשהיינו בבנק וניגשנו לפקידה וביקשנו ממנה לפרוע את הצ’ק או אם היא לא רוצה אז לפחות לשים עליו חותמת, הפקידה אמרה לנו שהבנק מקבל צ’קים שהם בני עד חצי שנה, ושאין לה שום כוונה לשים עליו חותמת. אז מה עכשיו עושים? גם לזה יש פתרון. מכניסים את הצ’ק למעטפת הפקדה שיש בכל סניף ומשלשלים את המעטפה לתיבה. הוא יחזור אלינו עם חותמת. עכשיו אפשר לחזור להוצאה לפועל.
יש עוד עניין שצריך לקחת בחשבון. אם מי שחתם על הצ’ק יגיש התנגדות שתתברר בבית משפט ושם ייטען שהשתהינו זמן לא סביר לפני שדרשנו את הצ’ק לפירעון, נצטרך לספק הסבר הגיוני לשיהוי. אחרת, טענה כזאת עשויה להתקבל.